איך מסכמים שנה כל כך שונה?
ואוו... איזו שנה זו הייתה, כמה עברנו... אני משוכנעת שלכולנו כולל כולנו הייתה שנה אחרת, שונה. לסכם את השנה הזאת זה באמת מאתגר ודווקא בא לי...
זו לא קלישאה לאסוף זכרונות
"אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות. מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות…" אנחנו כולנו בנוים מזכרונות. אירועים ודברים...
דברים קורים תמיד בזמן נכון
"דברים קורים תמיד בזמן נכון, באים הולכים בין ההמון… כמה רעשים הופכים כבר למקצב, משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…" הרבה זמן לא הייתי כאן, נעדרתי...
יותר מזה אנחנו לא צריכים
מה אנחנו צריכים יותר ממזג אויר מושלם, אוכל טוב, יין צונן והרבה כחול של ים? לא הרבה. אז בתוך כל הטרוף שמתחולל כאן, החלטנו בהחלטה של רגע...
עכשיו אני מאמינה שתמונות יכולות לדבר
להתעורר בבוקר עם תשוקה גדולה כדי לעשות מה שאדם אוהב זו מתנה גדולה. כשהעשייה הזו גם מרגשת וגם נשארת איתו - זו הצלחה אמיתית. כתבה: מיקי...
זו הייתה השנה שהייתה
כמו בכל שנה, אי אפשר לברוח מסיכום. למה? כי אי אפשר באמת בלי זה כדי להתקדם לשלב הבא. סיום שנה, ריח הסתיו באוויר, שנת הלימודים כבר החלה...
איך מדברים אהבה?
אהבה היא השפה היחידה בה ניתן להביע בכל כך הרבה דרכים ואני לא מכירה אדם אחד בעולם שמכיר את כולן. היא אוניברסלית, מרתקת וניתנת לפרשנויות...
חוויות מהחופש שלעולם לא תזכרו
עונת הטיולים כבר כאן. קיץ, חופש וילדים משועממים. אז מה רובינו עושים? מטיילים! ובעיקר אוספים זיכרונות, אבל זיכרונות שיישארו איתנו לטווח...
האם יש מחיר לזכרונות המשפחתיים שלנו?
דווקא העידן הדיגיטלי שמריץ אותנו מהר מאוד קדימה ושאנחנו מגזימים בתשבוחות עליו - גורם לנו לעצור, לעשות חישוב מסלול מחדש ולשאול שאלות שפעם...
גם לשחרר צריך לדעת איך
אחד המרכיבים החשובים ביותר ביצירת אלבום תמונות, הוא לדעת על איזה תמונות נכון לוותר ולשחרר. רק שהמרחק בין הרצון לבין הביצוע הוא לא פעם...