שנה שלא הייתי כאן. מרגיש כמו פעם ראשונה. הגעתי ממש מוקדם – הגענו התכוונתי, אני, אלון ויואבי, ובתיק שלי בקבוק ערק, קופסת קטנה עם פלחי...

הקיץ הגיע, ולמרות שלא פשוט לנו אנחנו ממשיכים, וחלק מהקיץ הוא טיולים משפחתיים, חופים זהובים, מסיבות בריכה ופיקניקים בפארק – כולם מספקים...

גם השנה כמו כל שנה פיקניק אצל ירון. אותו ריטואל - כאילו מישהו כתב פעם נהלים ואסור לשנות אותם והשנה אני מרגישה שאנחנו ביום זיכרון אחד ארוך...

השנה היה לי חשוב להגיע ממש מוקדם, לפני כולם. אפילו שאמא ביקשה עזרה עם הסל והמפה וכל הטקס אמרתי לה שהשנה אני אגיע לבד, היא רק ביקשה ממני...

כל שנה אמא מתעקשת שניפגש לפיקניק אצל ירון, אבא חושב שזה מוזר. אמא ממש ממש מתכוננת לפיקניק הזה. עושה רשימות, מזמינה את כולם, בודקת שכולם...

"וכבר עבר די זמן מאז שהיינו פה שים לב איך משהו פה השתנה שינו את הבמה זוכרת איך חיינו פה בין שיר לשיר בין דמעה למנגינה… וכבר עבר די זמן...