"את רואה את השרשרת הזאת? קניתי אותה לעצמי השנה ביום הנישואים שלנו, ככה אני חוגגת כל מיני רגעים קטנים..." בשביל המוביל לביתה עציצי חרס...

בסוף אני כמעט מתה... מרגישה שאין לי מאיפה להביא עוד נשימה אחת, אפילו קטנה, מרגישה שהפעם לא נראה לי שאני העמוד בזה. אין לי אוויר בשיט......

כן, זה שהיינו שומעות לפני השינה. על הסנדלר העני ואשתו ועל הגמדים שהיו מגיעים בלילה ותופרים עבורם את כל זוגות הנעלים. כמה אנחנו זקוקות...

בקופסא קטנה ומרופטת היה מונח הלב של שרה. היא הניחה אותו שם כדי לשמור עליו מכל משמר, ומהיום ששרולק עזב לא נגעה בו. איך שמים לב בקופסא? אז...

זה משם ובזה לא נוגעים אף פעם, סתם דברים ישנים. זה המשפט שיעל שומעת תמיד כשהיא שואלת מה יש מאחורי הוילון משובץ באמבטיה אצל סבא וסבתא שלה...

חנל'ה… אתם מכירים את חנל'ה? נולדה בלאסק שבפולין 1.12.1925 בת אחרי 4 בנים, שערו בנפשכם מה גדולה הייתה השמחה. משפחה חסידית, חסידי גור....

הרכבה של פאזל היא יצירה. יש בזה כיף עצום והתרגשות גדולה. לא משנה אם זה פאזל קטן או גדול, של נופים, מגדל אייפל, או שלגיה, היכולת לחבר חלק...

ואוו... איזו שנה זו הייתה, כמה עברנו... אני משוכנעת שלכולנו כולל כולנו הייתה שנה אחרת, שונה. לסכם את השנה הזאת זה באמת מאתגר ודווקא בא לי...

"אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזכרונות. מראות רבים שכבר שכחנו, ספרי פלאים ומנגינות…" אנחנו כולנו בנוים מזכרונות. אירועים ודברים...

"דברים קורים תמיד בזמן נכון, באים הולכים בין ההמון… כמה רעשים הופכים כבר למקצב, משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו…" הרבה זמן לא הייתי כאן, נעדרתי...