גם ענף שנכרת יכול להצמיח יער שלם
חנל'ה… אתם מכירים את חנל'ה? נולדה בלאסק שבפולין 1.12.1925 בת אחרי 4 בנים, שערו בנפשכם מה גדולה הייתה השמחה. משפחה חסידית, חסידי גור. עיירה קטנה, בתים צפופים ממלאים את רחובותיה, פעמיים בשבוע מתקיים שוק הומה אדם בכיכר העיר. ובבית, המולת ילדים, ריחות תבשילים, ימי חול, שבתות, חגים. חיים מלאים….. חיים!!
בחיים האלה חנל'ה ואחיה עם ההורים והמשפחה כולה אוספים זכרונות, ארוחות שבת, זמירות, שלג בחורף, משחקים ליד גדות הנהר בקיץ, בית ספר, חברות, משפחה גדולה שמקיפה. זכרונות אשר בונים את המארג המשפחתי שלהם, את הביחד, כאלה שהם יקחו איתם לביתם שלהם בבוא הזמן
וחיים מלאים….. חיים!!
1939, חנה בני משפחה נכנסים לגטו בלאסק, כמה שבועות קודם לכן ברח אחיה הגדול ישראל. ברגע של החלטה ארז צרור, לקח מעט כסף מאביו וברח. ובראשה של חנל'ה חקוקה התמונה, יום שישי, סירים על הכירה, בחוץ חורף, קר מאד, ומפחיד. על גרם המדרגות עומדת המשפחה כולה, אביה מברך את ישראל בברכת כהנים, אמה שרה בוכה בלי קול, "יברכך אלוהים וישמרך…" עוד מבט חטוף והנה הוא יוצא מהדלת, הדרושקה מחכה לו בחוץ…. עוד זיכרון נוסף לו אל ערימת הזיכרונות שלה….
1.9.1942 כבר ארבע שנים מאז שפרצה המלחמה את החיים המלאים.... חיים, החליפו קור, רעב ומוות. הגטו בלסק חוסל לפני שבוע וחנה עם שני אחיה אפרים ויהודה עוברים לגטו בלודז' - שרידים יחידים למשפחתם שאיננה עוד.
3.7.1944 בטרנספורט מספר 73 נשלחו חנה ואחיה יהודה לדרכם האחרונה. מחנה ההשמדה חלמנו
********************************************************************************
ישראל אחיה של חנה, שברח בשלהי 1939 הוא סבי ז"ל. הענף היחיד שלא נכרת, זה שתפקידו יהיה מעתה להצמיח ענפים נוספים. וכמו אילן כרות הצליח סבי להמשיך ולצמוח, נשען על הזכרונות החמים והטובים מבית אבא, והם צוואתו - להמשיך קדימה. מענפיו שלו נולדים בניו, והם ממשיכים ונישאים ומצמיחים ענפים חדשים - אנחנו נכדיו, וגם אנחנו המשכנו והצמחנו ענפים משלנו - ניניו ונינותיו.
האילן כרות הענפים של משפחתו, התעורר מקיפאון המלחמה, להצמיח ענפים חדשים, טריים ורעננים היונקים את כוחם מן המורשת, הסיפורים הזכרונות והתמונות.
ט"ו בשבט תשפ"א ויום השואה הבינלאומי 2021 התאחדו השנה באופן סימלי ואף מצמרר. הטבע המתעורר והמתחדש הוא ההוכחה שאחרי השבר מגיעה תקומה, שהצמיחה החדשה היא חזקה ואיתנה משום שהיא יונקת משורשיו של העץ העבות את המסורות, והסיפורים, התמונות והזכרונות שנותנים את הכוח לצמוח.
וחנל'ה? תמונתה מחייכת אלי מבין דפי האלבום.
סבי איננו כבר, ובראשי עולים הסיפורים והזכרונות שהעביר אלי.
ואני, אנחנו, הענפים החדשים ממשיכים לדשן בהם את ענפינו שלנו,
להעביר את הזכרונות, להסתכל קדימה ולא לשכוח לעולם מהיכן הגענו.
