ארכיון

השנה שהייתה לנו

חתיכת שנה הייתה לנו תשפ"א, ועם כל הקושי, גם אותה צריך לסכם, ויחד עם זאת להתכונן לזאת שכבר הגיעה אלינו.


"בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד..."

בערב ראש השנה בשנה שעברה ניצלה שירה איסקוב מרצח.

בעלה, ניסה לרצוח אותה בסכין ומערוך.

ושכנה אחת צדיקה, שמה נפשה בכפה והצילה אותה.

שירה ביקשה לפרסם את התמונה שלה בעיקר למען יראו שלנפגעות אלימות יש שם ופנים.

היא הביאה את הנושא לקדמת הבמה ולסדר היום הציבורי, בזכותה נחקק חוק היסטורי

בית המשפט האשים את אביעד משה בניסיון לרצח.

ולכן שירה ועדי אני מאחלת בריאות וימים שקטים

ובעיקר מרשה לעצמי לומר לכן תודה.

לך שירה שנחשפת ולך עדי שהראת לנו אהבת הזולת מהי.


נסענו ליון בסגר השני, שניה לפני סגרו את השמים,

הרגיש כמו ניסיון לברוח

וזה היה מושלם...

האיר אותנו בתוך החושך שעטף כאן את הכל.


"בחשוון ירד יורה ועל גגי רקד..."

אז יורה אני לא זוכרת בחשוון,

אבל מתווה יציאה היה לנו.

וראינו גם את מירי רגב אומרת לאייל ברקוביץ שהוא לא יהיה מאמן נבחרת אם הוא לא יתנצל בפני הליכודניקים.

אז הוא לא מאמן נבחרת (לא בגלל זה), והיא תודה לאל כבר לא שרה בממשלת ישראל

ואני מאחלת לה שתמשיך לעשות הליכות בים זה עושה טוב לעור הפנים.


"בכסליו נרקיס הופיע..."

ולא רק נרקיסים... גם תלמידי התיכונים חזרו ללמוד אחרי 5 חודשים

והחליטו על מתווה חיסונים והיה לנו חנוכה, שבו ניסינו כולנו לראות את האור.


"...ובטבת ברד..."

ותימרות עשן על הראש שלנו. והיינו בסגר שלישי,

והתחיל מבצע החיסונים הכי גדול שהיה כאן ותודה לברל כצנלסון על "קופת חולים" שבלעדיהן זה לא היה קורה.

ובידן נבחר להיות נשיא ארה"ב וטראמפ? יושב באחוזה שלו בפלורידה...

וברד ירד, אבל לא עלינו, אלה בספרד, ולא ברד יותר בכיוון של שלג היסטורי שלא ראו כמותו במדריד 50 שנה

וכאן אצלנו – היה שרב, והלכנו עם קצר באמצע החורף

ובאמת היה נראה כאילו בעל הבית השתגע.


"...ובשבט חמה הפציעה ליום אחד..."

ולא רק ליום אחד....

היא זרחה גם על משרד האוצר ועל שאול מרידור וקרן טרנר

ששפכו החוצה לשמש הזו את כל הדרק של מסדרונות משרד האוצר וטרקו את הדלת מאחוריהם.


"באדר עלה ניחוח מן פרדסים..."

וריח של זפת וזיהום – זוכרים את הזיהום הגדול של הים?

בטח זוכרים, למדנו מזה משהו? אני לא בטוחה..

והיה לנו פורים, אחר ושונה ממה שהכרנו או בעצם הרגיל של עכשיו.

ואולי נאמר מעתה "רגיל עם מסכה זה הרגיל החדש...?"

והייתה לנו פעימה שלישית... והלב שלנו חזר לפעום כי הילדים שלנו חזרו ללמוד.


"בניסן הונפו בכוח כל החרמשים..."

חגגו פסח ביחד, הגיע האביב,

הלכנו להצביע בפעם הרביעית

ניסינו כולנו לבחור נכון (לא בטוחה שהצלחנו...)

להאמין, לבחור בטוב.


"באייר הכל צמח..."

אסון גדול בא עלינו, בהילולה, במירון,

45 חסידים קיפחו חייהם.

זה היה כתוב באותיות קידוש לבנה על הקיר,

אבל אף אחד לא התאמץ לקרוא, ועכשיו וועדת נאור מנסה מצוא מי אשם.

והיה לנו מצעד דגלים (שהוא צודק ואני בעדו, כי זה שלנו אחרי הכל...)

ובעקבותיו "שומר חומות"

והרוג יהודי במהומות

וילד אחד קטן שנהרג מרסיס שבפגע בבית ממול

והבנו שאנחנו לא מחוסנים נגד כלום.

ואז זה נגמר כי ביידן אמר

והיינו אפטר מלחמה ואפטר קורונה ורק רצינו לחזור ולחיות

חיים רגילים, פשוטים כאלה.


"...ובסיוון הבכיר..."

מה שלא קרה 10 שנים קרה בחודש הזה

מכבי חיפה זכו באליפות אחרי 10 שנות בצורת והיו יציעים מלאים, ושירת אוהדים

ושמחה גדולה בעשרות אלפי לבבות ירוקים

ואפילו אני (אדומה שכמותי...) שמחתי...


"...בתמוז ואב שמחנו אחר קציר..."

ואיזה קיץ היה לנו....

כזה שאפילו זרעי הקיץ של מאיר אריאל לא יכלו לנבא לנו...

בג' בתמוז הושבעה ממשלה חדשה

תמו 12 שנות שליטון של הליכוד, של נתניהו

וגם עכשיו, כמו אז אני מודה לו על מה שהוא עשה (והוא עשה)

על מה שהוא תרם (והוא תרם...).

ונהיה חם ולח ודביק, וחזרנו להידבק ולהדביק

ובשקט בשקט התרומם לו כאן גל.


ובין לבין היה לנו יורו 2020, שאיטליה לקחה את הגביע

(היא גם לקחה את הארווויזיון גם זהב במאה מטר גברים).

וגם את טוקיו 2020 שהייתה האולימפיאדה הכי מוצלחת שלנו

עם ארד בטאיקוונדו

ארד בג'ודו הקבוצתית

זהב בקרקע

וזהב באומנותית

אחרי כל כך הרבה ימים שהיה לנו קשה

אין ספק שהארתם אותנו באור גדול.

ולא רק הם כי גם במשחקים הפאראלימפים ישנו לנו המון מדליות,

הרבה זהב, ושיאי עולם וגאווה גדולה גדולה בספורטאים שלנו.


בקיץ הזה שרה וביבי עזבו את בלפור

וגם חוק הפונדקאות עבר ועשה סוף סוף צדק

עבור אלפי זוגות חד מינים שרוצים וראויים להיות הורים.

עומרי כספי תלה את הנעלים,

ובמסגרת הגלים המתרגשים עלינו,

אירופה טבעה בשטפונות

מישהו מראה לנו שאנחנו רק אורחים כאן

וכדאי שנפסיק להתנהג כמו בעלי הבית.


"ובבוא אלול אלינו ריח סתיו עלה..."

טוב אז לא ממש סתיו, אבל כן בערב קצת יותר נעים.

ורוחות הסתיו האלה הביאו את רומן זדורוב הביתה אחרי 15 שנה

והעבירו את מסי לפריז

ואת רונלדו ולמנצ'סטר יוניטד

והסירו את הבידוד למחוסנים בשלישית.

ונתנו לנו אפשרות לשמוע שוב את הקולות של פיראוס,

ולאכול קרואסונים בפריז.


נפרדנו השנה משון קונרי וממארדונה האגדיים,

וגם מרות דיין שהייתה הג'קי קנדי שלנו,

ומריקה זראי וגן השקמים.

וגם ממשפחה ישראלית אחת שהתרסקה ברכבל

והשאירה אחריה ילד קטן עם לב שבור

ואותנו קצת המומים מכמה הכל שברירי.

וגם מרוני דניאל וצבי שיסל, שפס הקול שלהם שזור בחיינו.