האוצרת ברשת
  • haotzeret Facebook

האוצרת- אוספת רגעים בזמן

שעות פעילות

ראשון-חמישי: 9:00-19:00

שישי: סגור

שבת: סגור

כתובת

רחוב ניל״י 4

רעננה, ישראל

054-660-4082

Ra'anana

© 2018 by Efrat Gilon. Design: Studio Ayal Pinhassi www.brandnpack.co.il

Photography: Adigital

Search
  • gillon1

עכשיו אני מאמינה שתמונות יכולות לדבר


להתעורר בבוקר עם תשוקה גדולה כדי לעשות מה שאדם אוהב זו מתנה גדולה. כשהעשייה הזו גם מרגשת וגם נשארת איתו - זו הצלחה אמיתית.

כתבה: מיקי מנור

כל אדם (ופה אין כמעט, מדובר בכולם) היה שמח להתחיל את היום בציפייה למה שמחכה לו. זה לא צריך להיות גרנדיוזי או ייחודי בצורה שלא שמענו עליה קודם - אלא פשוט חיבור נכון בין הפרסונה לבין מה שהיא בחרה לעשות.

כך בדיוק מרגישה אפרת גילאון, האוצרת, שעבודתה - יצירת אלבומי תמונות לאנשים גורמת לה להתרגש בכל פעם מחדש. מה באמת גורם להתרגשות הזו? 'נתחיל מכך שאת כל הלקוחות שלי, את כולם, אני רוצה לפגוש שוב ולא חשוב אם הכינו אלבום אחד או עשרה. המוצר הזה, אלבום תמונות, הוא מוצר מאוד אישי. זה כמעט כמו ללכת לרופא. אנשים מפקידים בידיי את ההיסטוריה של החיים שלהם, את הסיפורים הקטנים - הסיפורים הגדולים. ברגע שזה קורה הקשר בינינו הופך אינטימי.'

באיזו נקודה את מרגישה שזה מתחיל? 'מדובר בתהליך, אבל, יחסית קצר. כשאנחנו נפגשים לראשונה - אני מבינה את הצרכים, את הסיפור מאחורי הרצון להכנת האלבום או האלבומים. הם גם לומדים להכיר אותי. אני אוהבת סיפורי משפחה, שואלת שאלות, מבינה את המסגרת, את הנפשות הפועלות. אבל, זה רק השלב הראשון ואפילו די טכני. ואז, ברגע שכל התמונות שלהם על המחשב, מול העיניים שלי, אז מתחיל החיבור הרגשי שלי אליהם ואל מסע חייהם. בזכות זה אני גם בונה לכל אחד את הדבר הנכון לו'.

איך, בדרך כלל מגיע הלקוח בשלב הראשון?

'בפגישה הראשונה יש בדרך כלל בלבול. יש רעיון כללי, הלקוח לא באמת יודע מה הוא רוצה ומה מתאים לו. אני מקשיבה, שואלת שאלות ומכאן מתירה את סבך הקשרים כמו של כדור צמר. אני מסבירה את התהליך, את התוצרים'.

למה זה גורם לך באמת?

'בזכות החיבור הזה, האינטימיות שנוצרת – זה הקסם הכי גדול של העבודה שלי. את המתנה הזו אני רוצה להשאיר כמה שאפשר. זו בדיוק הסיבה שאני בוחרת להישאר עסק בוטיק, יחידני. אין פה עבודה במסות. כל לקוח, כל אלבום, מקבל את תשומת הלב שלי. כל אלבום נוצר מההתחלה. אין תבניות. לכל אלבום הטאץ' שלו. בדיוק כמו שכל אדם הוא אחד ויחיד'.

מה גורם לך לדמוע?

'מעבר לסיפורים האישיים שלהם ולחיים אליהם אני נחשפת, התגובות שאני מקבלת מהם אחר כך מרגשות אותי עד דמעות. אני נוצרת אותם בליבי'.

את יכולה לתת דוגמה?

'בטח. זו תגובה של נילי, תקראי לבד: פרויקט חיים: וואו אפרת! כמה שהתרגשנו, אין לי מילים בכלל! התחלתי את הפרויקט מבולבלת מוצפת תמונות ובלגן ארגוני עצום. ואת במיומנות, דיוק וסבלנות הולכת אותי יד ביד בנבכי כמה עשורים (!!) ומעל (2000!!!! ) תמונות. אלבום אחרי אלבום, מיינת עימי, בסבלנות, עם דד ליין לחוץ, ערכת, חקרת, זיהית אנשים ילדים ומבוגרים, הכרת את בני המשפחה עם צמיחתם לאורך השנים. והתוצאה מושלמת, ברמת אסתטיקה ועיצוב מופלאים, עם קטעי נוסטלגיה ושירה שביקשתי, ורעיונות יצירתיים. כל כך נהנתי מהתהליך, אין לי מושג איך להתחיל להודות לך, על הדרך הזו. זה היה מרתק ומרגש. מלמד ומעשיר. אני לא אגזים ואגיד שזה אפילו חצי טיפול פסיכולוגי לראות את כל החיים עד כה בתמונות בצורה כזו. היית מדהימה בכל שנייה.חכי....אני בטוחה שזו רק ההתחלה. מעכשיו כל תקופה יהיה כאן אלבום. כל כך חשוב לבסס ככה את סיפור החיים שלך. אוהבת אותך על הדרך הזו. המון תודה. מעומק הלב. לא הייתי מצליחה בפרויקט משפחתי היסטורי כזה בלעדייך. עכשיו אני מאמינה. תמונות יכולות לדבר'.

מה התחדד לך יותר השנה? 'אני יודעת שלהגיע להחלטה אם להכין או לא אלבומים - מתבשל אצל אנשים במשך זמן רב. אין מישהו שאני מדברת איתו שלא מבין שהוא צריך את זה. יש אנשים שמשאירים לי 5(!) פניות במשך השנה ובכל פעם שאנחנו מדברים אני מרגישה את ההססנות פלוס התקדמות קלה. בסופו של דבר כשהאנשים הללו מגיעים אליי לסטודיו – אני רואה שזה נמצא אצלם גבוה בסדר העדיפויות. מבחינה ערכית קיימת ההבנה שזה חשוב ביותר לשמור על ההיסטוריה המצולמת שלהם. כבר חלחלה לרובנו ההבנה שהחיים בדיגיטל – הם חיים אמורפיים וכאילו לא קיימים בכלל. בסופו של דבר, כיצורים אנושיים אנחנו פריקים של תיעוד והנצחה. אנחנו כל הזמן מתעדים עוד ועוד - ואז זה נקטע, כי אין בכך שימוש. אז מה הטעם בתיעוד? אנשים גם מגיעים מכל מיני צמתים בחיים: אירועים של הילדים, הנצחה של אהוב שנפטר, הנייד נפל ועוד.

מה שזול הופך יקר? 'תלוי איך מסתכלים על זה. אלבומים, היצירה שלהם היא דרך חיים. הם משקפים את המסע הזה שלנו בסיבוב החיים הזה. זה גם מה שנשאר מאיתנו. ברגע שמתחילים, הרבה מתמכרים, כי הם מבינים פתאום את המשמעות. לכן, אני ממליצה תמיד להתחיל ממשהו ולגדול איתו. לא חייבים עשרה אלבומים בבת אחת. אפשר להתחיל מהראשון, למיין את מה שהצטבר ולהתקדם משם. לכן, לחכות עולה הרבה יותר וחבל. כאן אני אוהבת לומר שעם האוכל בא התיאבון. ברגע שהאלבום מגיע הביתה - רוצים עוד'.

מה ההישג שלך השנה? 'הצלחתי להגיע ליותר אנשים שמבינים על מה אני מדברת והם נהנים מהשיגעון שלי'.

אלבומים מיוחדים שעשית בזמן האחרון 'זה החלק האהוב עליי ואני עושה הרבה ממנו. למשל: 15 שנות סבתאות. הרבה אנשים שוברים את הראש איזו מתנה לתת לסבתא. סיפור אחר מרגש שעדיין נשאר איתי הוא סיפורה של ת. שהתאלמנה בפתאומיות לפני מספר שנים ונותרה לבדה בהריון ועם ילדה בת ארבע. היא ביקשה להכין אלבום תמונות לילדים שלה כדי שיכירו את אביהם. היה לי קשה להכין אותו - לראות את חייו של גבר צעיר שהלך לישון ולא קם בבוקר. ללקט את הדברים שהספיק לעשות, להעביר את הרוח של מה שהוא היה לילדיו. האיש הזה ידע לכתוב מדהים וצירפנו גם קטע שהוא כתב והוא נתן לו את הכותרת 'יום בחיי' בו הוא דמיין שביתו הבכורה כבר תלמידת שמינית. באחד המשפטים הוא כתב 'בנאדם צריך לעשות רק מה שעושה לו טוב'. זו גם המורשת שלו. פרסנו וקיפלנו את זיכרונות חייו'.

מה מכאן? 'להמשיך בדרך שלי, לעשות, להתרגש. השאיפה היא באמת להגיע לכמה שיותר אנשים, לגרום להם לשמוח מהחיים שלהם, להפוך את העולם המנוכר, בגלל הדיגיטל, לעולם חי וממשי כמו שהוא בפועל. מבחינתי אני בשליחות'.


716 views